נגיף הקורונה 24.11.2020

ההיארעות והביטוי של שבץ מוחי בחולי קורונה מאושפזים

נמצא דפוס פתולוגי אופייני התואם למיקרואנגיופתיה טרומבוטית הנגרמת בגלל פגיעה באנדותל במאושפזים עם COVID-19

מאז הופעת המקרה הראשון של COVID-19 התפרצה מגיפה המשפיעה על מילוני אנשים ברחבי העולם. על אף שהביטויים הקליניים המרכזיים של המחלה הם נשימתיים, נצפתה עלייה גם בבעיות נוירולוגיות, בייחוד מחלות צרברווסקולריות.

החוקרים הציגו את ההיארעות של אירועים צרברווסקולריים בקרב מטופלים מאושפזים עם זיהום SARS-CoV-2. המטופלים עברו בדיקה מיקרוביולוגית/ סרולוגית, או CT חזה כדי לאבחן את המחלה. בנוסף, החוקרים ניתחו מידע בנוגע למחלות רקע, תוצאות מעבדה, טיפול שניתן, הדמיית מוח, בדיקות נוירופתולוגיות והערכה קלינית במהלך האשפוז, לפי סקלת Rankin מותאמת.

כמו כן, המחקר עוצב באופן דו-משתני על מנת לזהות את ההבדל בין תת סוג איסכמי לדימום. בנוסף, החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי של רגרסיה לוגיסטית בינארית ואנליזת רגישות על מנת לבחון את ההשפעה של משתנים בלתי תלויים על הפרוגנוזה.

במרכז הרפואי שבו בוצע המחקר היו 1,683 קבלות של מטופלים עם COVID-19 בתקופה של 50 יום, כאשר 23 (1.4%) מתוכם פיתחו מחלה צרברווסקולרית. בתוך הקבוצה הזאת, כל המטופלים עברו CT מוח ו-CT חזה ושישה מטופלים (26.1%) עברו MRI. בנוסף ב-6/23 מקרים נלקחו דגימות היסטולוגיות, שתי ביופסיות מוח וארבע מקריש עורקי.

תוצאות המחקר הראו כי 17 מטופלים סווגו עם איסכמיה מוחית (73.9%, עם שני מקרים של דיסקציה עורקית), חמישה מטופלים סווגו עם דימום תוך מוחי (21.7%) ומטופל אחד עם לויקואנצפלופתיה מסוג אנצפלופתיה אחורית הפיכה.

החוקרים מצאו כי מטופלים עם דימום היו עם רמות פריטין גבוהות יותר בזמן השבץ (1544.3 בהשוואה ל-519.2, P=0.004). בנוסף נמצא כי בניגוד לצפוי, מקרי השבץ האיסכמי היו נפוצים בטריטוריה ורטברו-בזילרית (6/17, 35.3%). כמו כן, בקבוצת הדימום, זוהה דפוס הדמייתי אופייני שהראה דימום סאב-ארכנואידי, לויקואנצפלופתיה פריאטו-אוקסיפיטלית, מיקרו דימומים ושטפי דם מקומיים בודדים או מרובים.

בביופסיות המוח שבוצעו נצפו סימנים של מיקרואנגיופתיה טרומבוטית ושל פגיעה באנדותל, ללא עדות לווסקוליטיס או לאנצפליטיס נמקית.

תוצאות המחקר הראו כי הפרוגנוזה התפקודית במהלך תקופת האשפוז היתה ירודה ב-73.9% (17/23), (ציון 4-6 בסקלת Rankin מותאמת) וכי המשתנה המנבא המרכזי היה גיל (יחס הסיכויים= 1.5; רווח בר סמך 95%: 1.012-2.225; P=0.043).

סדרת המקרים שהחוקרים הציגו הראתה כי ההיארעות של מחלה צרברווסקולרית בקרב חולי COVID-19 היא 1.4% וכרוכה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים. החוקרים הצליחו להציג מידע פתולוגי והדמייתי התואם למיקרואנגיופתיה טרומבוטית הנגרמת בגלל פגיעה באנדותל עם נטייה לדימום.

מקור: 

Hernandez-Fernandez, F. et al. (2020) Brain 143,10.

נושאים קשורים:  מחקרים,  שבץ,  מחלות צרברווסקולריות,  שבץ איסכמי,  Covid-19,  נגיף הקורונה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות